הטור הארוך, במדבר כ״ח:ב׳

צו את בני ישראל. פרש"י אע"פ שכבר הזהיר על זה בפרשת ואתה תצוה אותה היתה אזהרה למילואים וכאן צוה לדורות. וכתב הרמב"ן שאינו נכון כי שם אמר לדורותיכם אלא סידור הענין אחר שאמר לאלה תחלק הארץ צוה להשלים תורת הקרבנות שיעשו כן בארץ כי במדבר לא הקריבו המוספין וכן לא נתחייבו בנסכים במדבר ועכשיו חייבו באי הארץ לעשות הכל תמידין ומוספין ומנחתם ונסכיהם אע"פ שלא אמר כאן כי תבואו אל הארץ לבד הזכירו בפרשת נסכים ורמז אליו במועדות:

את קרבני וגו'. דורש בספרי זה הדם. לחמי אלו האימורים. לאשי אלו קומצין ולבונה. ריח ניחוח זה בזיכי לחם הפנים. תשמרו שלא יבוא אלא מן המשומר. תשמרו שיהיו כהנים ולוים וישראל עומדין על גביו. תשמרו נאמר כאן שמירה ונאמר להלן שמירה מה להלן מבקרו ד' ימים קודם שחיטתו אף כאן: